בלם, ליסבון של התגליות
בלם היא שכונה על גדות הנהר בליסבון, הידועה בקשרה להיסטוריה הפורטוגלית ולעידן התגליות, עם גנים נדיבים, אזורי הליכה על קו המים, מרינות ומסעדות על גדות הנהר. שכונת בלם ממוקמת בחלק המערבי של העיר, גובלת באלקנטרה ממזרח, בשכונת אג'ודה מצפון ובאלג'ס – בעיריית אויארס השכנה – ממערב. בלם קרובה לרסטלו, שכונה הידועה באופייה המגורים המכובד ובנוכחות שגרירויות ממדינות רבות.
בלם הייתה נקודת המוצא של הקרוולות הפורטוגליות במאה ה-15, במהלך עידן התגליות. בבלם נמצאים הפסטל דה בלם, המנזר של ז'רונימוס, מגדל בלם, אנדרטת התגליות ומרכז התרבות של בלם. בלם היא שכונה מלאת חיים, היסטוריה, תרבות ואמנות. המבקרים יכולים לטייל לאורך מדרכות האבן הפורטוגליות המפורסמות, להתפעל מפסלים, לספוג את האווירה שנוצרת על ידי תיירים המוקסמים מיופיו של נהר הטז'ו והאנדרטות, ליהנות מקפה במרפסת על גדות הנהר, או לעסוק בספורט. בבקרים של יום ראשון, בלם מושכת אליה תושבי ליסבון במספרים גדולים; בקיץ, ניתן לראות קבוצות מתרגלות את אמנות הטאי-צ'י הסינית העתיקה, רצות או רוכבות על אופניים. בלם היא שכונה ייחודית שאינה משאירה אף אחד אדיש.
השכונות בלם ורסטלו שייכות למועצת הקהילה של בלם.
10 האטרקציות המובילות בבלם
1. מנזר ז'רונימוס (Mosteiro dos Jerónimos): אחד המונומנטים החשובים ביותר המסמלים את ליסבון ואת עידן התגליות הפורטוגליות, ממוקם בכיכר האימפריה (Praça do Império). בניית מנזר ז'רונימוס החלה בשנת 1501, במימון מיסים שהוטלו על תבלינים שהגיעו מהאימפריה – במיוחד "הוינטנה דה פימנטה", שייצגה 5% מהרווחים מהמסחר עם אפריקה ואסיה. האדריכלים האחראים על הפרויקט היו דיוגו דה בויטאקה (בערך 1460–1528), ז'ואאו דה קסטילו (בערך 1470–בערך 1552), דיוגו דה טוראלבה (1500–1566) וז'רונימו דה רואו (1530–1601). דום מנואל הראשון (1469–1521) תרם את המנזר למסדר סנט ג'רום במטרה להציע תפילות לנשמות הדייגים, המלחים והנווטים שיצאו מחוף רסטלו. נקודות העניין העיקריות של מנזר ז'רונימוס הן:
- השער הדרומי של מנזר ז'רונימוס: נבנה בין השנים 1516 ל-1518 על ידי ז'ואאו דה קסטילו, עם דמותה של גבירתנו מבלם עם ישו הילד כמרכזית. סביב גבירתנו נמצאים פסלים המייצגים את הנביאים, השליחים, מורי הכנסייה וקדושות. השער הדרומי כולל שני תבליטי בסיס המתארים אירועים מחיי סנט ג'רום ופסל של אינפנטה דום הנריקה.
- השער הראשי של מנזר ז'רונימוס: נבנה על ידי ניקולאו שאנטרן בשנת 1517, בולט בפסלים של הבשורה, הלידה, סגידת המאגים, דום מנואל, דונה מריה, סנט ג'רום ויוחנן המטביל.
- כנסיית סנטה מריה דה בלם (Igreja de Santa Maria de Belém): מכילה את קברי המלך דום סבסטיאו, ואסקו דה גאמה ולואיס ואז דה קאמוס, שרידי הקרדינל-מלך דום הנריקה, ובני דום מנואל הראשון ודום ז'ואאו השלישי. הווידויים והוויטראז'ים הם מעשה ידי אבל מנטה.
- הקפלה הראשית של מנזר ז'רונימוס: נבנתה בשנת 1571 על ידי ז'רונימו דה רואו. גולות הכותרת של הקפלה הראשית הן פילי השיש; קברי דום מנואל הראשון, דונה מריה, דום ז'ואאו השלישי ודונה קטרינה; המזבח עם ציורים המתארים את הפסיון של ישו ואת סגידת המאגים מאת לורנסו דה סלזדו; וטאברנקל הכסף מאת ז'ואאו דה סוזה.
- הקלויסטר של מנזר ז'רונימוס: נבנה בין השנים 1517 ל-1541 על ידי דיוגו דה בויטאקה, ז'ואאו דה קסטילו ודיוגו דה טוראלבה. זוהי דוגמה ייחודית לסגנון המנואליני בפורטוגל. בקלויסטר התחתון ניצב קברו של פרננדו פסואה (1888–1935) מאת לאגואה הנריקס.
- חדר האוכל של מנזר ז'רונימוס: נבנה בין השנים 1517 ל-1518 על ידי לאונרדו ואז, בולט בלוחות אריחים המתארים את נס הלחם והדגים מהברית החדשה ואת חיי יוסף ממצרים מהברית הישנה, שיוצרו בין השנים 1780 ל-1785; ציור מהמאה ה-17 של סנט ג'רום מאת אבלאר רבלו; הארובה; וציור שמן המייצג את סגידת הרועים מאת אנטוניו קמפלו.
- בית המועצה של מנזר ז'רונימוס: נבנה בין השנים 1517 ל-1518 על ידי רודריגו דה פונטזילה כדי לשמש כחדר ישיבות לנזירים. נקודות העניין העיקריות הן הפתח עם שתי תמונות של סנט ברנרד וסנט ג'רום, וקבר אלכסנדר הרקולנו מאת אדוארדו אוגוסטו דה סילבה.
- חדר תשמישי הקדושה של מנזר ז'רונימוס: נבנה בין השנים 1517 ל-1520 על ידי ז'ואאו דה קסטילו, בולט בארבעה עשר ציורי שמן המתארים את חיי סנט ג'רום מאת סימאו רודריגס, שישה בדים של הפסיון של ישו מאת אנטוניו קרניירו, ודמות של נוסה סניורה דה נזארה מאת ז'וספה דה אובידוס.
- חדרי הווידוי של מנזר ז'רונימוס: ישנם שנים עשר חדרי וידוי, שניים מהם מכוסים על ידי קפלת אדון הצעדים (Capela do Senhor dos Passos).
- מקהלת המנזר של ז'רונימוס: נבנתה על ידי דיוגו דה סארסה בין השנים 1548 ל-1550. גולות הכותרת הן פסל של ישו הצלוב מאת פיליפ דה וריס, עשרה ציורים המייצגים עשרה שליחים (שניים אבדו ברעידת האדמה של 1 בנובמבר 1755), סנט ג'רום וסנט אוגוסטין.
- ספריית מנזר ז'רונימוס: נבנתה בשנת 1640 על ידי הפריור פריי בנטו דה סיקיירה כדי לאחסן את הספרים שנתרמו למנזר על ידי אינפנטה דום לואיס (בנו של דום מנואל הראשון). בזמן סגירת מסדר סנט ג'רום במאה ה-19 היו בה כ-8,000 כרכים, המפוזרים כיום בין מגדל טומבו, הספרייה הלאומית וקאסה פיה דה ליסבון. גולת הכותרת העיקרית של ספריית מנזר ז'רונימוס היא התערוכה הקבועה "מקום בזמן", המספרת את ההיסטוריה של הז'רונימוס, מגדל בלם, פורטוגל והעולם.
2. מגדל בלם (Torre de Belém) (מגדל סאו ויסנטה): מונומנט של מורשת תרבותית פורטוגלית הממוקם על חוף בלם לשעבר, מסווג מאז 1983 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו וכיום אחד המונומנטים המתויירים ביותר בליסבון. מגדל בלם נבנה בין השנים 1514 ל-1516 על ידי פרנסיסקו דה ארודה ונבחר ב-7 ביולי 2007 כאחד משבעת פלאי פורטוגל. המונומנט שימש בתפקידים שונים לאורך מאות שנים, במיוחד כמבצר וכלא. נקודות העניין העיקריות כיום הן:
- החלק החיצוני של מגדל בלם: כולל תמונות של סנט מיכאל וסנט ויסנטה – הקדוש הפטרון של ליסבון ושל מגדל בלם – ודמות המייצגת את הקרנף שהמלך דום מנואל הראשון שלח כמתנה דיפלומטית לאפיפיור בשנת 1515.
- הבסטיון של מגדל בלם: הבסטיון החזיק בעבר 17 תותחים להגנת ליסבון. נקודת העניין היא הקלויסטר הקטן, שנבנה כדי לאפשר פליטת עשן תותחים.
- החזית הדרומית של מגדל בלם: החזית הראשית, הנושאת את ייצוג סמל המלוכה של דום מנואל הראשון מוקף בכדורים ארמילריים וצלבים של מסדר ישו.
- חדר המושל של מגדל בלם: כולל בור מים שאסף מי גשמים ומדרגות לולייניות המובילות למרפסת.
- חדר המלכים של מגדל בלם: עם שמונה פתחים עגולים המציעים נוף על נהר הטז'ו והגדה הדרומית, ואח גדולה.
- חדר קבלת הקהל של מגדל בלם: עם שני חלונות קשת חצי עגולים, שני כדורים ארמילריים ואבן גדולה הנושאת את סמל המלוכה.
- הקפלה של מגדל בלם: כוללת את הכדור הארמילרי, צלב ישו וסמל המלוכה.
- המרפסת של מגדל בלם: מכאן ניתן לצפות בקפלה של סאו ז'רונימו, שכונת בלם, מנזר ז'רונימוס, הגדה הדרומית של הטז'ו, מגדלור בוג'יו – המסמל את סוף נהר הטז'ו ותחילת האוקיינוס האטלנטי.
3. אנדרטת התגליות (Padrão dos Descobrimentos): נבנתה לראשונה עבור התערוכה העולמית הפורטוגלית בשנת 1940 על ידי קוטינלי טלמו (1897–1948) ולאופולדו דה אלמיידה (1898–1975). היא נבנתה מחדש באופן קבוע בשנת 1960 לכבוד אינפנטה דום הנריקה. בשנת 1985 היא שופרה על ידי האדריכל פרננדו רמאלחו עם הוספת נקודת תצפית, אודיטוריום וחדרי תצוגה. נקודות העניין העיקריות של אנדרטת התגליות הן:
-
-
- קבוצת פסלים – צד מזרח של אנדרטת התגליות: כוללת 16 פסלים של דמויות מרכזיות מהתגליות הפורטוגליות, ביניהם ברתולומיאו דיאס, אפונסו גונסאלבס בלדאיה, דיוגו קאו, פרנסיסקו חאבייר, מרטים אפונסו דה סוזה, ואסקו דה גאמה, קרישטובאו דה גאמה, אנטוניו דה אבראו, אשטבאו דה גאמה, גספאר קורטה-ריאל, ניקולאו קואליו, אפונסו דה אלבקרקי, דום אפונסו החמישי, פרנאו דה מגלן, ז'ואאו דה בארוס ופדרו אלברס קברל.
- קבוצת פסלים – צד מערב של אנדרטת התגליות: כוללת 16 פסלים של דמויות מרכזיות מהתגליות הפורטוגליות, ביניהם אינפנטה דום הנריקה, פריי גונסאלו דה קרבליו, גומס אנס דה זורארה, ז'אקומה דה מאיורקה, נונו גונסאלבס, פרו דה אלנקר, דונה פיליפה דה לנקסטרה, פריי הנריקה דה קוימברה, ז'ואאו גונסאלבס זארקו, פדרו נונס, פרו דה אסקובאר, פרנאו מנדס פינטו, ז'יל אנס, אינפנטה דום פדרו, לואיס ואז דה קאמוס ופרו דה קובילה.
- שושנת הרוחות של אנדרטת התגליות: ממוקמת בחצר הגישה לאנדרטה, נתרמה על ידי דרום אפריקה בשנת 1960 ושוחזרה בשנת 1994 במהלך חגיגות ליסבון כבירת התרבות האירופית. שושנת הרוחות של אנדרטת התגליות מתארת את התאריכים והמסלולים העיקריים של התגליות הפורטוגליות.
-
4. המוזיאון הלאומי למרכבות (Museu Nacional dos Coches): ממוקם בין תחנת הרכבת בלם לארמון בלם, המוזיאון נחנך ב-23 במאי 1905 על ידי המלכה דונה אמליה, אשתו של המלך דום קרלוס הראשון. המרכבות המלכותיות הוצבו לראשונה בבניין בית הספר המלכותי לרכיבה לשעבר, שתוכנן על ידי ג'אקומו אזוליני בשנת 1726. ב-23 במאי 2015, האוסף הועבר לבניין התצוגה הנוכחי. אוסף המוזיאון הלאומי למרכבות נחשב לאוסף המרכבות המלכותיות הגדול בעולם. המרכבות העיקריות הן מרכבת פיליפ השני, מרכבת דום ז'ואאו החמישי, מרכבת האפיפיור קלמנס האחד עשר, מרכבת האוקיינוסים ומרכבת דונה מריה פרנסיסקה מסבויה.
5. פסטל דה בלם (Pastéis de Belém) (קונדיטוריה עתיקה של בלם): חנות המאפים המפורסמת ביותר בליסבון, ידועה בזכות הפסטל דה בלם המסורתי – המוכר ברחבי פורטוגל כפסטל דה נאטה. המאפייה והמפעל של פסטל דה בלם ממוקמים קרוב למנזר ז'רונימוס ברחוב בלם, באותם מתחמים הפועלים מאז 1837. הפסטל דה בלם נוצרו על ידי נזיר ממנזר ז'רונימוס בתקופה שבה כל המנזרים והמנזרים בפורטוגל נסגרו, מה שאילץ את הנזירים למצוא אמצעי קיום משלהם. המתכון זכה להצלחה מיידית והועבר לבעלים הנוכחיים של המוסד – כך החלה Fábrica dos Pastéis de Belém ואחד ממותגי הקונדיטוריה המפורסמים ביותר בפורטוגל. נפוץ לראות את תורי הלקוחות הממתינים להיכנס למאפייה משתרכים סביב כל הבלוק.
6. מרכז התרבות של בלם – CCB: קרן המוקדשת לתרבות ולאמנויות, עם חללים לכנסים, תערוכות והופעות אמנותיות, וכן חנויות ובתי קפה. הוא נחנך ב-7 באפריל 1992 כדי לארח את הנשיאות הפורטוגלית של האיחוד האירופי. מרכז התרבות של בלם, הממוקם מול מנזר ז'רונימוס, תוכנן על ידי מנואל סלגאדו וויטוריו גרגוטי ואורגן לשלושה מבנים עיקריים:
- מרכז כנסים;
- מרכז הופעות: עם שלושה אולמות, גולת הכותרת היא האודיטוריום הגדול עם קיבולת של 1,429 מקומות ישיבה;
- מרכז תערוכות: עם ארבע גלריות לתערוכות אמנות חזותית, אדריכלות, עיצוב וצילום, חנויות, קפיטריה, וקרן לאמנות מודרנית ועכשווית – מוזיאון אוסף בררדו, נוכחת מאז יוני 2007.
7. כיכר אפונסו דה אלבקרקי (Praça Afonso de Albuquerque): כיכר שנחנכה בשנת 1902 לכבוד דום אפונסו דה אלבקרקי, ממוקמת מול ארמון בלם, בין מוזיאון המרכבות לגן ואסקו דה גאמה, שם נמצאות מסעדות המרפסת. נקודות העניין העיקריות של כיכר אפונסו דה אלבקרקי הן האנדרטה לדום אפונסו דה אלבקרקי – בולטת בארבעה תבליטי בסיס המתארים אירועים מחייו ופסל ברונזה המייצג את המשנה למלך הודו, שנבנה במרכז הכיכר על ידי קוסטה מוטה וסילבה פינטו – וספסלי האבן מול האנדרטה, במקום שבו נוסד מועדון הכדורגל "אוס בלננסס" ב-23 בספטמבר 1919.
8. כיכר האימפריה (Praça do Império): כיכר המורכבת מגן מלבני עם מזרקה מרכזית, שתוכננה על ידי האדריכל ואסקו לאסרדה מרקס עם גינון של גומס אמורים, וצוירה על ידי האדריכל קוטינלי טלמו (1897–1948) עבור התערוכה העולמית הפורטוגלית של 1940. ממוקמת מול מנזר ז'רונימוס, גולות הכותרת של כיכר האימפריה הן:
- גן כיכר האימפריה: כולל שלושים סמלי אצולה המייצגים את בירות המחוזות של פורטוגל והפרובינציות שמעבר לים לשעבר; מגן של מסדר אביז, מגן של מסדר ישו ושעון שמש. הגן ניטע ב-300 עצים ושיחים, 75,000 גרניומים, 800,000 מטרים רבועים של דשא, 50,000 צמחים עונתיים ו-44 ברושים.
- מזרקה מונומנטלית של כיכר האימפריה: נושאת ייצוגים של סמלי האצולה של המושבות הפורטוגליות ומערכת הידראולית המסוגלת לייצר 63 קומפוזיציות שונות ומופעים של מים, אור וצבע באורך 45 דקות.
- אגמי כיכר האימפריה: ארבעה אגמים עם מוטיבים פיסוליים של בעלי חיים ימיים מאת אנטוניו דוארטה.
9. פלנטריום קלוסט גולבנקיאן (Planetário Calouste Gulbenkian): מרכז מדע חי המוקדש למגוון פעילויות דינמיות ואינטראקטיביות הקשורות לאסטרונומיה וכדור הארץ, עם מופעים למבקרים מגיל 3. ממוקם ליד מנזר ז'רונימוס, הפלנטריום קלוסט גולבנקיאן תוכנן על ידי האדריכל פרדריקו ג'ורג' ונחנך ב-20 ביולי 1965. ב-19 ביולי 2005 הותקן מקרן חדש, המסוגל לייצג יותר מתשעת אלפים כוכבים, שביל החלב ודמויות קונסטלציה. חדר ההקרנה בעל משטח עגול בקוטר 23 מטרים. נקודות העניין העיקריות הן הגלריה, המצפה והספרייה.
10. MAAT – מוזיאון לאמנות, אדריכלות וטכנולוגיה: מרחב אדריכלות עכשווית שפותח בבלם על גדות נהר הטז'ו, המוקדש להצגת תערוכות לאומיות ובינלאומיות עם תרומות של אמנים, אדריכלים והוגים עכשוויים. המוזיאון נחנך ב-5 באוקטובר 2016. ה-MAAT מחובר ל-Central-Tejo (מוזיאון החשמל) באמצעות גשר הולכי רגל המשמש גם כנקודת תצפית. תוכנן על ידי אמנדה לווט, ה-MAAT ממוקם בשדרת ברזיליה בבלם ומאכלס את אוסף האמנות של קרן EDP, הכולל יצירות של למעלה מ-250 אמנים.
אטרקציות נוספות בבלם
- ארמון ומוזיאון הנשיאות
- קפה וולה לטינה
- קפה אין
- מבשלת בירה פורטוגליה אספלו ד'אגואה
- מועדון ימי
- תחנת נהר בלם
- אצטדיון ומתחם ספורט של מועדון הכדורגל "אוס בלננסס"
- קרן שמפלימו
- תחנת ימית רושה דה קונדה דה אובידוס
- גן אפונסו דה אלבקרקי
- גן הזיתים
- גן דוקלה סוארס
- גן ואסקו דה גאמה
- אזור גן על גדות הנהר
- גני מגדל בלם
- גן טרופי
- אנדרטה ללוחמי מעבר לים
- מוזיאון אוסף בררדו
- המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה
- מוזיאון לאמנות עממית
- המוזיאון הלאומי לאתנולוגיה
- ארמון הרוזנים דה קאלטה
- סקייט פארק בלרגו לואיס אלבס מיגל
- פיקאדיירו ריאל
מונומנטים של בלם
מבצר בום סוססו (Bateria do Bom Sucesso): ממוקם בכיכר האימפריה, נבנה בשנת 1780 ותוכנן על ידי הגנרל ואלרי. מבצר בום סוססו שוחזר בשנת 1876 על ידי קפטן ההנדסה דומינגוס פיניירו בורגס ובריגדיר פיליפה פולקה.
ארמידה דה סאו ז'רונימו (Ermida do Restelo): ממוקמת ברסטלו, נבנתה בשנת 1514 על ידי דיוגו דה בויטאקה. נקודות העניין העיקריות של ארמידה דה סאו ז'רונימו הן: הפתח בסגנון מנואליני; שלושה מזבחות עם אריחי אזולז'ו סביליאניים; המזבח הראשי; וקבר פינה מניקה, מייסד קאסה פיה דה ליסבון.
קורדואריה נסיונל (Cordoaria Nacional): המפעל המלכותי לקורדואריה נוצר לייצור כבלי ים, חבלי סיסל, מפרשים ודגלים לספינות. כיום הוא הפך למרכז תערוכות הממוקם ליד תחנת הרכבת בלם, הקורדואריה נסיונל מארח מספר תערוכות לאורך השנה, כולל התערוכה הדו-שנתית לעתיקות ותערוכת הדינוזאורים החיים. הבניין נבנה בשנת 1771 בהוראת המרקיז מפומבל, על פי תכנון של האדריכל ריינאלדו מנואל דוס סנטוס. נקודות העניין הן הפתחים המרכזיים של החזיתות הצפונית והדרומית וגלריית המגדל המזרחי.
המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה (Museu Nacional de Arqueologia): ממוקם ליד מנזר ז'רונימוס, הוא המוזיאון הראשי לארכיאולוגיה בפורטוגל. המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה נחנך בשנת 1893 על ידי ז'וזה לייטה דה ואסקונסלוס (1858–1941). גולות הכותרת העיקריות הן:
- תערוכת לולה, טריטוריות, זיכרונות וזהויות: תערוכה חשובה בזכות פרוטוקולי מועצת לולה משנת 1384, התיעוד העתיק ביותר של מועצה עירונית בפורטוגל.
- אוסף אתנוגרפיה של המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה: בולט בקרמיקה, עבודות יד ובגדים יומיומיים של פורטוגלים מהמאה ה-19.
- חדר האוצר: עם דגש על אוספי צורפות ארכאית.
- מדור אפיגרפיה לטינית: מקדש סנטו מיגל דה מוטה הוא נקודת ההתייחסות העיקרית של מדור זה.
- אוסף חפצי מתכת: מאכלס את האוסף הגדול ביותר של פיסול קלאסי בפורטוגל.
- אוסף עתיקות מצריות: מציג יותר מ-500 פריטים מההיסטוריה של מצרים העתיקה.
מוזיאון הימי (Museu de Marinha): ממוקם בקצה אחד של מנזר ז'רונימוס, מוזיאון זה משמר ומתעד את ההיסטוריה של הצי הפורטוגלי מעידן התגליות ועד היום. מוזיאון הימי נחנך ב-22 ביוני 1863 בהוראת המלך דום לואיס הראשון. ההיבטים הבולטים ביותר של המוזיאון הם:
- כניסה למוזיאון: כוללת פסלים של כמה מהדמויות החשובות ביותר של התגליות, ביניהם אינפנטה דום הנריקה, דיוגו קאו, ז'ואאו דה סנטארם, דיוגו גומס, פדרו דה סינטרה, גונסאלבס זארקו, ז'יל אנס ונונו טריסטאו.
- תערוכה קבועה של שיט פנאי: מתעדת את ההיסטוריה של שירות התחבורה הראשון לנוסעים על נהר הטז'ו בשנת 1850 ואת הקמת מועדון השיט העתיק ביותר בחצי האי האיברי בשנת 1856 עם הקמת האגודה הימית המלכותית.
- תערוכה קבועה של הצי המסחרי: מכסה את ההיסטוריה של חברות הספנות הפורטוגליות הראשונות, כולל Empresa Insulana de Navegação ו-Empresa Nacional de Navegação. התקופה המכוסה משתרעת על המאה ה-19, מלחמת העולם הראשונה (1914–1918), מלחמת העולם השנייה (1939–1945) והמחצית השנייה של המאה ה-20.
- תערוכה קבועה של חדר התגליות: מציגה את כלי הניווט השונים ששימשו במהלך התגליות הפורטוגליות, וכן קרוולות וכלי שיט אחרים.
- תערוכה קבועה של הגליאות המלכותיות: מציגה מספר כלי שיט השייכים למשפחת המלוכה, כולל היאכטה סיריוס, שש גליאות מהמאה ה-18 והבריגנטינה המלכותית משנת 1780.
- מטוס ימי סנטה קרוז: המטוס הימי שהוטס על ידי גאגו קוטיניו וסקאדורה קברל בשנת 1922 במהלך החצייה הראשונה של דרום האוקיינוס האטלנטי, שקישרה את ליסבון לריו דה ז'ניירו.
- תערוכה קבועה של ספינות המפרש הגדולות: ה"נאו" פרינסיפה דה ביירה, הפריגטה יוליסס, הפריגטה ריינה דה פורטוגל והפריגטה דום פרננדו השני וגלוריה הן גולות הכותרת העיקריות של תערוכה זו.
אנדרטה ללוחמי מעבר לים (Monumento aos Combatentes do Ultramar): ממוקמת ליד מבצר בום סוססו ומגדל בלם, האנדרטה היא מחווה ללוחמים שנהרגו במהלך מלחמת מעבר לים (1961–1974). היא נחנכה ב-15 בינואר 1993 ותוכננה על ידי האדריכלים פרנסיסקו ז'וזה פריירה גדס דה קרבליו, הלנה אלבקרקי וסידוניו קוסטה קברל. גולות הכותרת הן הפורטיקו המשולש; שמות הלוחמים שנהרגו במלחמת מעבר לים חרוטים על קירות מבצר בום סוססו; ולהבת המולדת, הבוערת באופן קבוע כסמל להמשכיותה של פורטוגל.
אנדרטה לחצייה האווירית הראשונה (Monument to the First Aerial Crossing): ממוקמת ליד מגדל בלם, האנדרטה היא רפרודוקציה של המטוס הימי סנטה קרוז מהחצייה הראשונה של דרום האוקיינוס האטלנטי. האנדרטה לחצייה האווירית הראשונה נחנכה ב-17 ביוני 1972 על ידי ז'וזה ז'ואקים לרנז'יירה סנטוס ואנטוניו רודריגס פרננדס.
המוזיאון הלאומי לאתנולוגיה (Museu Nacional de Etnologia): אחד המרכזים העיקריים לחקר האנתרופולוגיה הפורטוגלית והעולמית, עם כ-42,000 חפצים מ-380 תרבויות ב-80 מדינות ובכל חמש היבשות. המוזיאון הלאומי לאתנולוגיה הוקם בשנת 1965 במבנים זמניים לפני שעבר לבניינו הנוכחי ליד רסטלו בשנת 1975. משנת 1990 הוא הפך לחלק מהמכון הפורטוגלי למוזיאונים ואימץ רשמית את השם המוזיאון הלאומי לאתנולוגיה. נקודות העניין העיקריות הן:
- תערוכות קבועות: תיאטרון ואיינג קוליט של באלי; פרנקלין וילאס בואס דרך עדשת ארנסטו דה סוזה; משחק ורצינות, עם בובות מדרום-מערב אנגולה; מוזיקה וחיי יום יום, עם כלי נגינה עממיים פורטוגליים; עניין של דיבור, עם מכסי סירים הנושאים פתגמים; קנה הנהר של ריו דה אונו; חיות כאנשים; מסכות ומריונטות ממאלי.
- גלריות חיי הכפר: מציגות כלי חקלאות וכלי עבודה הקשורים לעבר הכפרי המסורתי של פורטוגל.
- גלריות האמזונס: מתארות את שמורות יער הגשם באמזונס.
- ספרייה / מרכז מדיה: עם יותר מ-20,000 יצירות בתחומי האתנולוגיה, האנתרופולוגיה ותחומים קשורים.
- ארכיון הקול של מישל ג'אקומטי: כולל ארכיונים של מוזיקה עממית פורטוגלית מכל אזור כפרי בפורטוגל, כולל הקאנטה אלנטז'אנו.
מוזיאון לאמנות עממית (Museu de Arte Popular): ממוקם ליד אנדרטת התגליות, המוזיאון מאורגן בחמישה חדרי תצוגה קבועים, כל אחד מוקדש לאזור בפורטוגל: אנטרה דורו א מיניו, טראס-אוס-מונטס, אלגרבה, בייראס, אסטרמדורה ואלנטז'ו. המוזיאון לאמנות עממית נחנך ב-15 ביוני 1948 ותוכנן על ידי אנטוניו רייס קאמלו וז'ואאו סימוס. גולות הכותרת הן חדר אנטרה דורו א מיניו; חדר אלנטז'ו; חדר אלגרבה; חדר אסטרמדורה; חדר בייראס; וחדר טראס-אוס-מונטס.
מוזיאון החשמל (Museu da Eletricidade): מוזיאון המוקדש לנושא החשמל בפורטוגל, ממוקם בשדרת ברזיליה לצד נהר הטז'ו ומשולב במוזיאון לאמנות, אדריכלות וטכנולוגיה (MAAT) של קרן EDP (אנרגיה של פורטוגל). המוזיאון נחנך בשנת 2006 בבניין Central Tejo לשעבר, שהחל לספק חשמל לליסבון בשנת 1909, כאשר הבניין הראשי הורחב לאחר מכן בשלב בנייה גדול בין השנים 1914 ל-1951. ההתייחסויות העיקריות של תחנת כוח זו הן:
- האולם הראשי: עם תערוכה קבועה על ההיסטוריה של Central Tejo.
- מקורות אנרגיה: חלל עם תערוכות זמניות המוקדשות למקורות אנרגיה שונים, כולל אנרגיה מתחדשת.
- מדור ניסויים: בו המבקרים יכולים לחקור ולחוות כמה מתופעות החשמל של ליסבון.
מוזיאון החיים התת-ימיים וההיסטוריה השקועה (Museu da Vida Subaquática e da História Submersa): מוזיאון שנחנך בשנת 1953 במטרה לחקור שלושה תחומים: ביולוגיה ימית, היסטוריית הצלילה וארכיאולוגיה תת-ימית. כיום הוא משמר ומקדם מורשת תת-ימית ומציע שירותים שונים כולל צלילה פנאי וטכנית, צלילה חופשית ומילוי גזים עם אוויר, ניטרוקס, חמצן וטרימיקס. ממוקם ליד רסטלו ומשולב במרכז הפורטוגלי לפעילויות תת-ימיות, נקודות העניין של המוזיאון כוללות את מדור החיים התת-ימיים ומדור ההיסטוריה השקועה.
מבצר אלטו דו דוקה (Forte do Alto do Duque): נבנה בין השנים 1875 ל-1890 כחלק ממערכת ההגנה של מונסנטו, ממוקם בין רסטלו לפארק היער של מונסנטו, הוא מציע נוף פנורמי ייחודי על נהר הטז'ו, בלם ואלג'ס. במבצר אלטו דו דוקה הוקם הקשר האלחוטי הראשון של פורטוגל (TSF) ב-17 באפריל 1901, והוא שימש כמפקדה הכללית של פיקוד המבצעים היבשתי (COpCon) במהלך מהפכת 25 באפריל 1974.
שטחים ירוקים בבלם
פארק השעשועים מויניוס דה סנטנה (Parque Recreativo dos Moinhos de Santana): ממוקם בין שכונת אג'ודה לרסטלו, בולט בנוכחות שתי טחנות רוח. הפארק נחנך בשנת 1997. נקודות העניין העיקריות הן: הנוף על ליסבון ונהר הטז'ו; טחנות הרוח של סנטנה, שנבנו במאה ה-18 עבור הנזירות הדומיניקניות האיריות של מנזר בום סוססו על סרה דה מונסנטו – הטחנות היו אחראיות לטחינת הקמח שסיפק את ליסבון; המסעדה; אזור הפיקניק; מגרש המשחקים לילדים; משטח ההחלקה; מסלול הסקייט; מסלול הכושר; האמפיתיאטרון הפתוח; ודוכן התזמורת.
הגן הבוטני הטרופי (Jardim Botânico Tropical): ממוקם ליד מנזר ז'רונימוס, משתרע על פני כשבעה דונמים. הגן הבוטני הטרופי נחנך ב-25 בינואר 1906. הפארק והחממות של הגן הבוטני הטרופי מכילים כ-600 מינים מכל אזורי העולם, כולל צמחייה טרופית וסובטרופית. הגן הבוטני הטרופי פתוח לקהל הרחב מדי יום. נקודות העניין העיקריות הן:
- בית הפרפרים: נוצר למחקר, גידול ופיתוח מיני פרפרים.
- החממה המלכותית: הוקמה במאה ה-18, וכוללת שטח ירוק של שלושה דונמים.
- ארמון הרוזנים דה קאלטה (Palácio dos Condes da Calheta): נבנה במאה ה-18 על ידי דום ז'ואאו גונסאלבס דה קאמרה, הרוזן הרביעי של קאלטה, ונרכש על ידי המלך דום ז'ואאו החמישי. הארמון שימש בתפקידים שונים, כולל כמוזיאון חקלאי קולוניאלי והמדור הקולוניאלי של התערוכה העולמית הפורטוגלית בשנת 1940. כיום הוא מאכלס את מרכז התיעוד. גולות הכותרת של ארמון הרוזנים דה קאלטה הן לוחות האזולז'ו השונים המתארים סצנות ציד וכמה מחדרי הארמון.
אפשרויות נסיעה ממרכז ליסבון לבלם
ישנן אפשרויות רבות וקלות לנסיעה ישירה לבלם ממרכז ליסבון. בלם נמצאת במרחק של כשבעה קילומטרים ממרכז העיר. מכיכר קומרסיו (Praça do Comércio), חשמלית 15E נוסעת במסלול ישיר. המבקרים יכולים גם לנסוע באוטובוס (קווים 704 או 728) או ברכבת מקאיס דו סודרה (Cais do Sodré). קיימת גם האפשרות לעשות את המסע החופי באורך 7 קילומטרים ברגל או באופניים, באמצעות אחד משירותי האופניים המשותפים הרבים. אפשרות טובה היא לרכוש את כרטיס ליסבון (Lisboa Card), כרטיס נסיעה הכולל כניסה למוזיאונים, מפה חינם ומדריך טיולים. את כרטיס ליסבון ניתן לרכוש בנמל התעופה של ליסבון, בארמון פוז (Palácio Foz) ברסטאורדורס (Restauradores), בתחנת סנטה אפולוניה (Santa Apolónia), בכיכר קומרסיו (Praça do Comércio), ברחוב אוגוסטה (Rua Augusta) ובבלם.
היסטוריה קצרה של בלם
בלם צמחה מהכפר רסטלו. מבלם יצאו מספר משלחות במהלך עידן התגליות הפורטוגליות, כולל המשלחת לכיבוש סאוטה בשנת 1415, משלחתו של ואסקו דה גאמה שגילתה את נתיב הים להודו בשנת 1498, ומשלחתו של פדרו אלברס קברל שגילתה את ברזיל בשנת 1500. שכונת בלם שרדה את רעידת האדמה של 1 בנובמבר 1755 ולכן נבחרה כמקום מגוריה של משפחת המלוכה. במאה ה-19 היא חוותה צמיחה משמעותית בעקבות הגעת הרכבת ועלתה למעמד של עירייה, כשאלכסנדר הרקולנו היה נשיאה הראשון. בשנת 1940 נערכה בבלם התערוכה העולמית הפורטוגלית, שממנה ירשה השכונה את תחנת הנהר של בלם, המוזיאון לאמנות עממית, מראת המים ואנדרטת התגליות. במאה ה-20, ה-Central-Tejo – כיום מוזיאון החשמל – נפתח כדי לספק חשמל לליסבון משנת 1909, והחצייה האווירית הראשונה של דרום האוקיינוס האטלנטי בין ליסבון לריו דה ז'ניירו הושלמה על ידי גאגו קוטיניו וסקאדורה קברל בשנת 1922.
רחובות ראשיים בבלם
העורקים החשובים ביותר בבלם הם רחוב בלם (Rua de Belém), רחוב ויירה פורטואנסה (Rua Vieira Portuense), רחוב ז'רונימוס (Rua dos Jerónimos), קאלסאדה דו גאלבאו (Calçada do Galvão) ושדרת רסטלו (Avenida do Restelo). רחוב בלם הוא רחוב של מסחר ותרבות מקומיים שבו המבקרים יכולים למצוא את Fábrica dos Pastéis de Belém, את Palácio Nacional de Belém, את Museu da Presidência da República, את Museu Nacional dos Coches ואת Praça Afonso de Albuquerque. רחוב ויירה פורטואנסה בולט בבתי הדייגים לשעבר שלו – שעד המאה ה-19 נשטפו במי הטז'ו – וכיום הוסבו למסעדות מרפסת המציעות מטבח פורטוגלי מסורתי. רחוב ז'רונימוס הוא ביתם של Mosteiro dos Jerónimos, Casa-Pia da Correção da Corte, אצטדיון הכדורגל של Os Belenenses, Capela de Santo Cristo ובניין משרד ההגנה. קאלסאדה דו גאלבאו מחברת את בלם לאג'ודה ובולטת בגן-מוזיאון החקלאי הטרופי. שדרת רסטלו ידועה כאזור מגורים שקט של בתים ושגרירויות.
רחוב בלם (Rua de Belém) הוא אחד הרחובות העמוסים ביותר בבלם, המחבר את כיכר האימפריה (Praça do Império) לרחוב ז'ונקיירה (Rua da Junqueira). רחוב בלם – שנקרא בעבר Rua Direita de Belém – הוא רחוב רחב ומרווח שבו ניתן לראות אלפי מבקרים מכל העולם מדי יום, לצד חשמליות של ליסבון, מסעדות, בתי קפה, חנויות מסורתיות וציוני דרך היסטוריים. האטרקציות העיקריות ברחוב בלם כוללות:
- פיקאדיירו ריאל, האתר לשעבר של מוזיאון המרכבות;
- ארמון נשיא הרפובליקה;
- מוזיאון הנשיאות;
- גן אפונסו אלבקרקי;
- פסטל דה בלם.
רחוב ז'ונקיירה (Rua da Junqueira) הוא רחוב הארמונות והאצולה, המחבר את רחוב בלם לרחוב פרימיירו דה מאיאו (Rua Primeiro de Maio). רחוב ז'ונקיירה קיבל את שמו מנוכחות קנים – מין צמח הגדל בקרקע מוצפת וביצתית – בשל נהר סקו (Rio Seco) שזרם כאן במאה ה-13. רחוב ז'ונקיירה הוא רחוב מפואר ומרווח של ארמונות ורודים עם גנים ואריחי אזולז'ו בצבעים עזים. הרחוב עמוס במהלך היום, ומופעלת בו חשמלית 15 המחברת את כיכר האימפריה ללרגו מרטים מוניז (Largo Martim Moniz). נקודות העניין ברחוב ז'ונקיירה כוללות:
- מוזיאון המרכבות;
- ספריית בלם;
- אוניברסיטת לוסיידה;
- מזרקת ז'ונקיירה;
- הספרייה המרכזית של הצי;
- שגרירות מלטה;
- בית החולים אגאס מוניז;
- המכון להיגיינה ורפואה טרופית;
- מרכז הקונגרסים של ליסבון;
- ארמון בורנאי;
- ארמון הרוזנים של ריביירה גרנדה;
- המרכז המדעי והתרבותי של מקאו;
- ספריית המרכז המדעי והתרבותי של מקאו.
שדרת ברזיליה (Avenida Brasília) היא כביש המקביל לנהר הטז'ו ולמסילת הרכבת שמתחילה בקאיס דו סודרה (Cais do Sodré) בליסבון, ומחבר את ה-CRIL לשדרת אינפנטה סנטו (Avenida Infante Santo) וממשיך לקשקאיש (Cascais). שדרת ברזיליה קיבלה את שמה בשנת 1960, השנה שבה נחנכה ברזיליה כבירת ברזיל. זהו כביש שלאורכו גנים, פארקים, מסעדות ואנדרטות המציעים מסלול רציף להליכה, פעילות גופנית וסיורים. נקודות בולטות לאורך שדרת ברזיליה כוללות:
- קרן שמפלימו;
- גן אנה סומר;
- מבצר בום סוססו;
- אנדרטה ללוחמי מעבר לים;
- גן מגדל בלם;
- מגדל בלם;
- אנדרטה לגאגו קוטיניו וסקאדורה קברל;
- מזח בום סוססו;
- גן יפן;
- מוזיאון לאמנות עממית;
- פורטוגליה סרבז'ריה דה בלם;
- אנדרטת התגליות;
- שושנת הרוחות;
- מזח בלם;
- תחנת נהר בלם;
- מוזיאון החשמל;
- MAAT – מוזיאון לאמנות, אדריכלות וטכנולוגיה;
- גן דוקאס דה פונטה;
- מזח סנטו אמארו;
- מכס ימי של ליסבון;
- מוזיאון המזרח.
רחוב פדרוסוס (Rua de Pedrouços) הוא רחוב פנימי בשכונת בלם המחבר את רחוב דמיאו דה גויס (Rua Damião de Góis) לרחוב ברתולומיאו דיאס (Rua Bartolomeu Dias). רחוב פדרוסוס הוא רחוב מגורים בעיקרו – שקט, בטוח ומוצל היטב על ידי עצים – עם נקודות עניין הכוללות את המכון האוניברסיטאי הצבאי ומזרקת הנסיכה.
סקרנות בבלם
- חשמלית 15E נוסעת בין בלם לכיכר קומרסיו בערך כל רבע שעה;
- בלם כמעט ולא נפגעה מרעידת האדמה של 1 בנובמבר 1755, מה שהוביל את משפחת המלוכה לעבור לשכונה זו בליסבון;
- עיריית בלם הוקמה ב-11 בספטמבר 1852;
- הנשיא הראשון של עיריית בלם היה ההיסטוריון אלכסנדר הרקולנו;
- בלם הייתה המקום שבו נערכה התערוכה העולמית הפורטוגלית;
- הפסטל דה בלם נחשבים לאחד משבעת פלאי הגסטרונומיה הפורטוגלית.
עובדות מהירות על בלם
- בבלם מתגוררים כ-17,000 תושבים;
- הענף הכלכלי העיקרי הוא תיירות;
- זהו אזור מבוקש מאוד עבור משפחות צעירות;
- הוא מציע איזון מצוין של שלווה, בטיחות ואיכות חיים.
מוסדות חינוך
- מרכז הלן קלר
- קולג'ו אס דסקובארטס
- קולג'ו בולה דה נבה
- קולג'ו דו בום סוססו
- קולג'ו ז'אקוב רודריגס פריירה
- קולג'ו מירה ריו
- אקסטרנאטו דה סאו פרנסיסקו חאבייר
- אקסטרנאטו דה סאו ז'וזה
- בית הספר הבינלאומי פארק
- אוניברסיטת לוסיידה
מוסדות בריאות
- בית החולים סאו פרנסיסקו חאבייר
- USF דסקובארטס
מקומות אירוח לתיירים
- מלון וספא אלטיס דה בלם
- ארמון המושל
- מלון ז'רונימוס8
תחבורה וגישה
- תחנת הרכבת בלם
- חשמליות ליסבון:
מספר 15E ומספר 18
מיקום קהילת בלם על מפת ליסבון
