כנסיית מרבילה

כנסיית מרווילה היא כנסייה קהילתית במרכז ההיסטורי של Santarém, עם שער בסגנון מנואליני מהמאה ה-16 ופנים מצופה אריחים מהמאה ה-17. האריחים, המתוארכים בין 1617 ל-1639, מכסים את קירות הכנסייה כולה ומקנים לה את הכינוי "קתדרלת האריחים".

הכנסייה מוגדרת כמונומנט לאומי.

מה לראות בכנסיית מרווילה

שער מנואליני: הדלת הראשי, עם קשתות בעלות שלוש אונות הממוסגרות בגזעים מגולפים, חבלים ומוטיבים של צמחים בסגנון המנואליני.
אריחים: אריחי דוגמה כחולים, צהובים ולבנים ואריחי משבצות כחולים ולבנים, שאותם הניח יצרן האריחים Gaspar Gomes מליסבון החל משנת 1617, עם תאריכים של 1617, 1620, 1635 ו-1639 על הקירות.
ספינת הכנסייה: שלוש ספינות המחולקות על ידי קשתות עגולות על עמודים עבים עם כותרות יוניות.
עוגב: עוגב שנבנה בשנת 1817 על ידי António Xavier Machado e Cerveira ושופץ בשנת 2008.
חדר תשמישי הקדושה: תקרה בצורת קמרון חבית מעץ שנצבעה בשנת 1690, וצלב מענה משין ממוצא הודו-פורטוגלי.

היסטוריה של כנסיית מרווילה

המאה ה-13: לאחר הכיבוש הנוצרי של Santarém, נבנית הכנסייה הראשונה, אולי במקום שבו עמד מסגד.
המאה ה-16: הכנסייה נבנית מחדש בסגנון המנואליני, עם השער החדש שלה.
1617 עד 1639: הפנים מצופה באריחים.
1690: תקרת חדר תשמישי הקדושה נצבעת.
1817: העוגב נבנה.